תשובה הלכתית של מרן הראש"ל הגאון הגדול רבינו יצחק יוסף שליט"א
בענין ברכת הבמבה
לכבוד היקר והנעלה, כש"ת ה"ה לידור אברהם הי"ו
שלום רב.
במענה לשאלתך אודות ברכת הבמבה, אמאי פסקנו לברך ע"ז בורא פרי האדמה, הנה אבאר דברינו בקצרה, כפי מה שביארנו בספרים האחרונים:
וראה בעין יצחק ח"ב (כללי ספק ברכות), ובשלחן המערכת (מערכת ב', ערך בפה"א), שהארכנו לבאר דין זה, שדין הבמבה שונה מדין רסק פירות או ירקות, והרבה מחכמי הדור לא ירדו לחילוק זה, וחשבו לדמות דבר זה לפירות מרוסקים, וכך חשב בטעות אחי בספרו. אולם המעיין בדברי רבינו ירוחם, יראה, שכל שאינו ראוי לאכילה אלא ע"י ריסוק או ניפוח, אין ברכתו משתנית. ולכן מברכים על הפפקורן בפה"א. והבמבה א"א לעשותה אלא מהסוג של התירס היבש, שהוא גרגירי פפקורן, וגרגירים אלה לא ניתן לאוכלם אלא ע"י ריסוק או ניפוח, ולא כמות שהן. ולכן ברכתם בפה"א. דהכי אורחייהו. וכך מבואר בתרוה"ד סי' כט. וכן משמע מהכס"מ, מהש"ע רבי זלמן, מהחיי אדם כלל נא, והמשנ"ב. ומ"ש מרן אאמו"ר עט"ר זיע"א בהסכמה לס' הלכה ברורה שיש לברך על כיו"ב שהכל, בזמנו אמר לי מרן אאמו"ר, שאחי אמר לו שהטעם שכתבנו לברך על הבמבה בפה"א הוא מפני שמורגש טעם התירס בבמבה, וכיון שהוכיחו לו שאין טעם התירס נרגש, ולכן כתב מה שכתב, אבל לאחר שראה שוב את מקורות ההלכה שכתבנו, וראה שמה שאמרו לו בענין הבמבה היו דברים לא מדוייקים בעליל, וגם קרא שוב דברי רבינו ירוחם ודברי תרוה"ד ושאר האחרונים, שכל שא"א לאוכלו אלא ע"י ריסוק ברכתו בפה"א. ולאחר שראה הדברים שוב הסכים עמנו לברך על הבמבה בפה"א, וכן נהג בעצמו ובירך בפנינו ב' פעמים על הבמבה בורא פרי האדמה. וכמובן שכך יש לנהוג הלכה ולמעשה.
בברכת התורה,
יצחק יוסף
תגובות
הוסף רשומת תגובה